פסק-דין בתיק ת"ק 41550-01-12

1. לקראת ארוע של חתונתם שהתקיים ביום 30.6.09, התובעים הזמינו מהנתבעים, ביום 18.3.09 לצלם את ארוע החתונה בוידאו ובתמונות.

2. הנתבעים התחייבו בחוזה, לספק לתובעים את סרטי הדי.וי.די ואת אלבום התמונות תוך שלושה חודשים מיום ארוע החתונה, אך לאחר תשלום מלוא המחיר המוסכם.

3. התובעים שילמו את מלו התמורה ביום 13.4.10, אך קיבלו את המוצרים הנ"ל מאוחר יותר. לפי טענת התובעים רק בחודש אפריל  2010 הם קיבלו את סרט הדי.וי.די.

4. התובעים נוכחו שהסרט אינו כולל את כניסתה של הכלה - תובעת 2 - לחופה ואף אינו כולל קטעים רבים מאירוע החתונה ומהחופה וכן כי הסרט "קופץ והדיסק אינו ניתן להרצה ב . " DVD

5. התובעים טוענים בנוסף, כי לאחר מספר חודשים "החלו דפי אלבום התמונות להידבק זה לזה".

6. התובעים דורשים שהנתבעים יחוייבו לשלם להם פיצוי בסך של 30,000 ש"ח בגין הנזקים, כולל בגין עגמת נפש והוצאות כספיות וכן להורות לנתבעים לתקן את האלבום.

7. הנתבעים טוענים כי העיכוב במסירת החומר הסופי נגרם על ידי שני הצדדים וכי התובעים השתהו בבחירת הקטעים ושינו את דעתם ואילו הנתבעים היו מושבתים מפעילות חלק מהתקופה עקב העברת משרדם וחיפוש אולפן לעריכה בפורמט HD .

8. הדיון שהתקיים ביום 25.6.12, הצדדים הסכימו כי הנתבעים יכינו עבור התובעים אלבום תקין על חשבונם של הנתבעים וכן יכינו דיסק מתוקן (ראה החלטה מאותו יום).

9. ביום 2.10.12 בתובעים הודיעו לבית המשפט, כי הם קיבלו אלבום ודיסק מתוקנים, אך הם עדיין תובעים פיצוי בגין הקטעים החסרים בדיסק לטענתם, בגין אי עמידת הנתבעים בלוח הזמנים ובגין התנהגות חסרת לב של הנתבעים.

10. הנתבעים סיפקו לתובעים אלבום תמונות חדש, למרות שיש כנראה ממש בטענתם כי האלבום הושחת בזמן היותו אצל התובעים, עקב רטיבות.

11. שוכנעתי כי האיחור בהספקת הסרט והאלבום נגרמו גם באשמתם של התובעים, כאמור לעיל.

בכך שהנתבעים סיפקו לתובעים אלבום חדש, שניזוק באשמת התובעים, דבר שהיה כרוך בהוצאה נוספת, הוצאה זו מתקזזת כנגד הנזק שנגרם לתובעים בגין האיחור בהספקת החומר.

12. התובעים טוענים כאמור כי הסרט אינו כולל את כניסתה של הכלה לחופה ואינו כולל קטעים שונים מארוע החתונה.

הנתבעים אינם מתייחסים כלל, בכתב ההגנה, לטענות אלה.

התובעים לא המציאו לבית המשפט את סרט הוידאו ולא ציינו במפורש אילו קטעים מהארוע חסרים בסרט, כך שלנתבעים לא היתה אפשרות להתייחס לטענה זאת ואף בית המשפט אינו יכול להתייחס לטענה כללית ובלתי מפורט זאת.

טענת הנתבעים שהתובעים הם שבחרו את הקטעים שיכנסו לסרט, לא הוכחשה ולא הוזמה.

13. לפיכך נותר לדון בענין העדר הקטע של כניסת הכלה לחופה מהסרט.

לנושא זה אין כל זכר בחוזה שבין הצדדים, לפיכך יש לבדוק מה הוא הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג (סעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973).

14. התובעים לא הביאו כל ראיה לגבי הנוהג הקיים בחוזים אחרים שבין צלמי חתונות לבין עורכי ארועי חתונות. יש לשער כי הם גם לא היו מוצאים כל איזכור של הנושא בחוזים דומים.